• זיו גלסברג, עו"ד ועו"פ

תבניות וורדפרס וזכויות יוצרים

הבלוגוספירה הישראלית כמרקחה. בלוג ישראלי חשף שבתבניות וורדפרס מתורגמות לעברית הושתל קוד העשוי להיות זדוני. בפועל, הקוד משמש להזרקת פרסומת לאתרים המשתמשים בתבנית, אך כיוון שהקוד מעניק גישה בלתי מוגבלת לשרת של האתר, ניתן להשתמש בו לעשות גם כל פעולה אחרת. אתר התבניות מאסטרגייט הוא שמפיץ את התבניות הללו. בתגובה להד התקשורתי, מסר בעל האתר ל-ynet: "אנחנו כתבנו בגלוי בתנאי שימוש שהתמורה היחידה היא קישורים", ואכן, כפי ש-ynet מדווח ישנה התייחסות לעניין זה בתנאי השימוש של האתר.

בבלוג המכללה הסבירו:

הכל התחיל כשמיטל מבלוג הלקים גילתה שבפוטר של הערכה שלה, שהורדה מהאתר של מאסטרגייט, הופיעו לינקים שהיא לא שמה ולא רצתה בהם. ניסיון להסיר את הלינקים הללו הקפיץ הודעה שהאתר מפר זכויות יוצרים. זו, הייתה יריית הפתיחה – שכן מדובר בערכה המופצת תחת קוד GPL ולא רק שמותר לשנות בה את הקוד כאוות נפשנו, אלא שוודאי וודאי שאין למאסטרגייט שום זכויות יוצרים על הערכה.

זו כמובן אמירה לא מדויקת מבחינה משפטית, אבל עיקרה נכון. בפוסט זה אבקש להבהיר את הסוגיה ולנתח אותה.

התבניות הן יצירה מוגנת בזכויות יוצרים

תבניות וורדפרס הינן יצירות הזוכות להגנה בזכויות יוצרים. לא זו בלבד שמדובר ביצירה ספרותית (קבצי הטקסט או תוכנת מחשב), ניתן אף לטעון שגם תוצר הפעלתם - העיצוב הוויזואלי - הוא בבחינת יצירה אומנתית. שני סוגי יצירות אלו מוכרות על ידי חוק זכות יוצרים, הפורס את חסותו עליהן. משכך, ליוצר התבנית זכות יוצרים על יצירתו. כיוון שכך, הוא רשאי להגביל את העתקתה של היצירה ואף את האפשרות ליצור יצירות נגזרות, כדוגמת תבניות אחרות, ממנה.

יוצרי התבנית הפיצו אותן תחת רישיון קוד פתוח

על פי הדיווחים, התבניות המדובר לא יוצרו על ידי האתר הישראלי, אלא הן נכתבו על ידי אחרים והותאמו על ידי מאסטרגייט לבלוגים בעברית (ובעיקר הופכו כך שיעבדו מימין לשמאל, ולא כפי שנהוג בניכר). בכדי שהתאמה שכזו, העשויה להיחשב כיצירה נגזרת של התבנית המקורית, תעשה בצורה חוקית, יש לקבל את הסכמת בעל זכות היוצרים. במקרה זה, היוצרים הפיצו, כך על פי הדיווח, את התבנית תחת רישיון קוד פתוח - רישיון GPL. רישיון זה מאפשר לציבור להעתיק את היצירה כאוות נפשו, ואף לייצר יצירות חדשות על בסיסה. עם זאת, רישיון ה-GPL מחייב, בסעיף המכונה "הסעיף הויראלי", כי מקום שבו הופצה היצירה הנגזרת, היא תופץ תחת אותו רישיון. כך, היצירה הנגזרת "נדבקת" באופי החופשי של היצירה המקורית.

רישיון ה-GPL אינו אוסר על גביית תשלום בגין העותק המופץ. עם זאת, בחינה של מכלול תניות הרישיון מלמדת כי אין טעם רב במכירת הקוד עצמו, שכן לאחר שעותק אחד נמכר, הקונה רשאי להעבירו לכלל הציבור, ולכן ביכולתו להתחרות במוכר המקורי על ידי הורדת המחיר. כך, במירוץ לתחתית, קובעת התיאוריה, יגיע המחיר, לעלות השולית בגין הפצת העותק. ואכן, ישנם מפיצים הנוהגים לגבות את עלות הדיסק על גביו הם מטביעים את התוכנה ואת עלות הדיוור. כמובן שבעולם הדיגיטלי, ברוב המקרים, עלויות ההפצה שואפות לאפס והעתקים מועברים בחינם, בהתאמה.

הרישיון של מאסטרגייט - סתירה לרישיון ה-GPL?

תנאי השימוש של מאסטרגייט קובעים:

שירותי האתר ותמורה: אתר MasterGate איננו מוכר תבניות עיצוב של וורדפרס, אלא מספק, הן בחינם והן בתשלום, שירותי תרגום והסבה לעברית, שדרוג תבניות עיצוב קיימות, שינויים מבניים ועיצוביים לפי דרישות הלקוח, לתבניות וורדפרס חינמיות הניתנות להורדה ברחבי הרשת בהתאם לרישיון GNU GPL העולמי, אלא אם כן צוין אחרת. עבור כל תבנית עיצוב אשר מוצעת למכירה במסגרת האתר ניתן מפרט מלא לעניין מרכיבי התבנית, צילום מסך של התבנית, פרטי היוצר, בעל הזכויות, עלות התרגום וההסבה לעברית, התאמה לסוגי הדפדפנים המוכרים, הדגמה, עלות השירותים נלווים וכל פרט רלבנטי אחר. התמורה, בתחתית התבנית יפורטו בהכרח, באמצעות קישורים, בעלי זכויות היוצרים של התבנית ,בעלי זכויות התרגום (MasterGate.co.il) ולקוחותיהם - עד ל-3 קישורים לעמוד. כמפורט בפתח הסכם זה הורדתם אסורה עפ"י דין אלא אם נתקבל מראש הסכמת בעלי הזכויות לעשות כן. כמו כן, עקב הריבוי הרב בהפרות זכויות יוצרים שומרת לעצה מאסטרגייט את הזכות לאסוף את המידע הבא בלבד: שם המתחם, נתיב מקומי ושם התבנית בשרת מרוחק. כמו כן, שומרת לעצמה את הזכות לשנות מדי, פעם, את הקישורים בתבנית ע"פ שיקול דעתה.

אכן, כפי שניתן לראות, מאסטרגייט מצהירה כי היא מוסיפה קישורים בתחתית התבנית ואף אוספת מידע לגבי מי שמשתמש בה, וזאת ככל שהבנתי משגת, באמצעות אותו "קוד זדוני".

אף שהוספת הקישורים מותרת למאסטרגייט, מחמת שהיא יוצרת יצירה נגזרת על בסיס יצירה המופצת ברישיון GPL, אינני סבור שהיא רשאית להגביל את הרישיון ביצירה הנגזרת כך שיגביל את החופש המוענק לצד שלישי ליצור יצירות נגזרות משל עצמו. הסעיף הויראלי מחייב את מאסטרגייט להפיץ את היצירות הנגזרות שלה תחת אותו רישיון GPL שבאמצעותו הותר לה ליצרן. אם לא תעשה כן, הרי שהיא עצמה מפרה את זכות היוצרים של בעל התבנית המקורית אותה היא ערכה ועדכנה.

התנאי החדש שהוסיפה - זה האוסר הסרת הקישורים - הוא למעשה איסור מסוים על עריכת התבנית ועל יצירת יצירות נגזרות. נראה כי תנייה זו סותרת את התניות של רישיון ה-GPL עצמו. היינו, הם אינם יכולים לדור יחדיו תחת קורת גגו של רישיון אחד. אם תנייתה של מאסטרגייט תגבר, הרי שנמצא שהיא הפרה את זכות היוצרים ביצירה המקורית, באשר לא עמדה בהתחייבויות אותן כפה רישיון ה-GPL.

מותר לדרוש תמורה

עם זאת, נזכיר, מותר לדרוש תמורה בעד היצירה הנגזרת. כמימרה המפורסמת של ריצ'רד סטולמן:

“Free software” is a matter of liberty, not price. To understand the concept, you should think of “free” as in “free speech,” not as in “free beer.”

 היינו, תוכנה חופשית אינה תוכנה חינמית, אלא תוכנה המעניקה לציבור את החופש לפעול. וכיוון שאין מדובר במוצר המחולק חינם-אין-כסף, הרי שמותר לגבות תמורה בעבורו. בוודאי שתמורה זו אינה מוגבלת רק לכסף-מזומן, אלא יכולה להתבטא גם בדרכים אחרות. על פניו, ניתן לדרוש כל תמורה ובלבד שלא תגביל את רישיון ה-GPL אותו אתה מתחייב להעניק על היצירות הנגזרות. לעניינן מאסרטגייט, נראה בעיניי שתילת הקישורים בתחתית התבנית - מותרת. ברם, לעניות דעתי, האיסור על הסרת קישורים אלה - הוא האיסור האסור.

בפוסט זה בחנתי את סוגיית "הקוד הזדוני" בתבניות וורדפרס מהזווית המשפטית-קניין רוחנית. זו אינה הזווית המשפטית היחידה הקיימת לסיפור זה, שכן לא מן הנמנע שמדובר בחדירה לא מורשית לחומר מחשב, העשויה להוות עבירה פלילית בפני עצמה.

0 צפיות

(c) כל הזכויות שמורות לזיו גלסברג ו/או ליוצר התוכן