• זיו גלסברג, עו"ד ועו"פ

פסיקה: על תובע להוכיח כי יש לו זכות יוצרים ביצירה המועתקת


בית משפט השלום בתל אביב-יפו נדרש לחזור לאחרונה על מוסכמות יסוד: רק בעל זכות היוצרים רשאי להגיש תביעה בגין הפרתה. כיוון שכך, על תובע הטוען להפרת זכות יוצרים להוכיח כי הזכות ביצירה נתונה לו. אם לא יצלח בהוכחת טענה זו - דחייתו תדחה.

חברה לבניית אתרים וקידומם ומנהלה הגישו תביעה כנגד חברת הולמס פלייס ואחד מעובדיה בטענה כי העתיקו קטעים מתוך מאמרים שפורסמו באתר התובעים.

כידוע, סעיף 33 לחוק זכות יוצרים קובע מפורשות:

(1) היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה;


סעיף 34 מתייחס ליצירות שנוצרו על ידי עובד וקובע באילו תנאים זכות היוצרים תהיה נתונה למעביד מלכתחילה. בצורה דומה, סעיף 35 מסדיר את היחסים שבין מזמין לבין קבלן:

(א) ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או  במשתמע.

כלומר, כאשר מדובר ביצירה מוזמנת, זכות היוצרים בה תהיה שייכת ליוצר ולא למזמין, וזאת בכפוף להעדר הסכמה אחרת.


במקרה שנדון כאן, המאמרים נכתבו על ידי פרילנסרית עבור התובעים, ומשכך, ובהעדר טענה וראיה סותרת, זכות היוצרים בהם נתונה לה ולא לתובעים.


הוראת סעיף 54 לחוק זכות יוצרים קובעת:

(א) תובענה בשל הפרת זכות יוצרים רשאי להגיש בעל זכות היוצרים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו בסעיף 37(ד) – גם בעל הרישיון.

כלומר, מי שרשאי וזכאי להגיש תביעה הינו בעל זכות היוצרים או מי שהוא בעליו של רישיון ייחודי. כיוון שכך, בית המשפט קבע כי לתביעה זו אין ביסוס שבדין.

עוד הוסיף בית המשפט כי גם אילו היתה זכות היוצרים נתונה למזמין ולא ליוצר (היינו, לתובעים ולא לפרילנסרית), הזכות המוסרית לא היתה בידיהם. כיוון שכך, אף העילה הנוספת שנטענה ביחס להפרת הזכות המוסרית - אין לה על מה שתסמוך.

כיוון שכך, התביעה נדחתה והנתבעים זכו בהוצאות בסך 15,000 ש"ח בסך הכל.

(ת"א (שלום ת"א) 3087-12-10 אתיקה השקעות בע"מ נ' הולמס פלייס אינטרנשיונל בע"מ (23.05.2012))

0 צפיות

(c) כל הזכויות שמורות לזיו גלסברג ו/או ליוצר התוכן